שיטת הלימוד במרכזי קורן פותחה על ידי ד"ר איזי בלר (BELLER), כגישה ייחודית לטיפול במתקשים בקריאה ודיסלקסיים. השיטה מיישמת טכנולוגיה אלקטרונית של עיבוד צלילים, על בסיס מחקרים שנערכו במשך כשני עשורים ומבוססת על לימוד אינטואיטיבי של קריאה ושפה. השיטה,שפותחה במקור עבור לקויי למידה ודיסלקסיים, הורחבה ונמצאה יעילה גם עבור קוראים תקינים ולומדי שפה זרה.
 
התפתחות השפה
ד"ר בלר ביסס את שיטתו על מחקרים שמצאו כי השפה מתחילה להתפתח מייד עם הולדת התינוק. בשלב הראשון מבחין התינוק בצלילים חסרי משמעות המקיפים אותו. בשלב הבא הוא מגלה את יכולתו לייצר צלילים. בשנה הראשונה הוא משתעשע ביכולת זו ואט אט יוצר תבנית, מעין מפה, המאפשרת לו להבחין בין ההגאים השונים של השפה ולמפות אותם במוחו. בשלב הבא לומד הילד לחבר הגאים להברות ולמילים ואחר כך לצמדי מילים ולמשפטים בעלי משמעות.
אצל הילד המתקשה בקריאה נוצר באחד משלבי התהליך מעין "קצר" או ערפל, הפוגם בהתפתחות האוטומטית של התהליך. למרות זאת הוא מצליח ללמוד שפה, אך הוא עושה זאת בעזרת הבנה כללית של משמעות המלה. כך למשל, הוא ידע להבחין בין המלה "נערות" ל"מערות" שכן הוא יודע את משמעותן השונה, אולם הוא אינו מסוגל בהכרח להבחין בין ההגאים הנוצרים על ידי האותיות מ'  נ' כשאינם נמצאים בתוך המילה ("אבחנה שמיעתית").
לקות השפה נחשפת, בדרך כלל, כאשר הילד מגיע לבית הספר, ועליו ללמוד ולתרגם את ההגאים לסמלים ויזואליים (אותיות). מכיוון שהילד לא פיתח את היכולת להבחין בין הגאים ולמיין אותם להברות, הוא יתקשה ללמוד לקרוא ולכתוב.
ד"ר בלר משווה את הילד המתקשה בקריאה, לנהג חדש שלא הפנים עדיין את תהליך הנהיגה. לכן, לפני כל פעולה עליו לתכנן בקפידה מה הוא עתיד לעשות: ללחוץ על דוושה, להעביר מהלך וכיוצא באלה. ולפיכך,  אינו יכול לנהוג בשלווה וליהנות מהנוף סביבו. כך גם הילד המתקשה בקריאה, חייב להפעיל תהליכים מנטאליים מסובכים כדי לקרוא, שאינם מאפשרים לו ליהנות מהקריאה או להפיק ממנה תועלת.
יש ילדים שמצליחים להתגבר על השלב של למוד הקריאה הראשוני, אצלם יתגלו הקשיים בקריאה בשלב מאוחר יותר, כאשר חומר הקריאה הולך ונעשה מורכב.